תפריט
ראשית יודגש, כי לא ניתן לכפות על אדם להישאר נשוי בעל כורחו. אך מאחר ועל פי ההלכה, גירושין מחייבים את הסכמתם של שני בני הזוג. ככל ובן או בת הזוג מעוניינים להתגרש, הוא / היא בהחלט רשאים להגיש תביעת גירושין ללא הסכמת הצד השני. על מנת שתביעה כזו תתקבל, יהיה עליהם להמציא עילות ראויות לגירושין שבגינן יתקבל פסק דין. בית הדין הרבני יכול לחייב צד אחד להתגרש, אך אינו יכול לכפות עליו להסכים והגירושין יקבלו תוקף רק עם נתינת הגט על ידי הבעל. בית הדין הרבני רשאי להטיל מגוון סנקציות כדי לעודד שיתוף פעולה, מקנסות ועיכוב יציאה מהארץ ועד לעונשי מאסר בפועל.
חשוב לציין כי תהליך גירושין ללא הסכמה הדדית עשוי להיות מאתגר ומורכב. לרוב עשוי תהליך זה להימשך זמן רב וידרוש איסוף עדויות וחומר ראייתי שישמשו לחיזוק הטיעונים התומכים בתביעת הגירושין. ברוב המקרים, יפנה בית הדין הרבני לגישור או ייעוץ על מנת לנסות ולהגיע לשלום בית או לחילופין, לקדם גירושין בהסכמה הדדית. בכל מקרה, מומלץ לפני שעושים כל צעד להיוועץ בטוען רבני שהוא גם עורך דין המתמחה בגירושין שיוכל לסייע בהגשת תביעה מסודרת ובמידת הצורך, לקדם הסכמות.
כן, במקרים רבים עשויים להיות יתרונות להגשת תביעת גירושין תחילה, במיוחד כשזה מגיע לתנאי הסכם הגירושין שיתקבלו בסוף הדרך. מאידך, פעמים שהגשת התביעה תגרום נזק ליוזם התביעה, למשל בכל הקשור למזונות והכתובה. בנוסף, יש לזכור, שישנו מרוץ סמכויות, כאשר אחד מבני הזוג פותח הליך בקשה ליישוב סכסוך, הוא זה שיוכל לאחר תקופת עיכוב ההליכים לבחור באיזו ערכאה יתנהל ההליך. לדבר זה עשויות להיות השלכות ניכרות. בית המשפט לענייני משפחה נוקט בגישה שונה בתכלית מזו של בתי הדין הרבניים בסוגיות רבות לרבות משמורת ילדים, חלוקת רכוש ומזונות. כמו כן, עשיית הצעד הראשון מאפשרת לצד הרלוונטי לכלכל את צעדיו ולגבש אסטרטגיה מבעוד מועד.
עם זאת, חשוב לציין כי היתרונות הללו אינם הכרחיים והדבר עשוי להשתנות בהתאם לנסיבות המקרה הספציפיות. כל תיק גירושין הוא ייחודי, ויש לשקול היטב את ההחלטה להגיש תחילה על סמך הנסיבות האישיות. מומלץ לפנות לעורך דין גירושין מומחה בעל רקע תורני, ורצוי שיהיה לו ניסיון ופרקטיקה בבתי הדין הרבניים על מנת להבין את היתרונות והחסרונות הפוטנציאליים בעשיית הצעד הראשון.
בעקבות הפסיקה החדשה של ביהמ"ש העליון בבע"מ 919/15 התהפכה תפיסת העולם שרווחה בציבור, לפיה, על האב לבדו לשאת בנטל מזונות הילדים בלא תלות במבחן הכנסות שני בני הזוג. ביהמ"ש קבע כי גם על האם לשאת התשלום המזונות על פי קריטריונים נדרשים. פסיקה זו הביאה להתייחסות מסוייגת של בית הדין הרבני לפסיקת ביהמ"ש העליון, ומכאן נוצר קונפליקט בין גישת בית הדין לזו של בית המשפט. התוצאה היא שנשים שנמצאות בסיטואציה של משמורת משותפת יעדיפו לפנות לבית הדין הרבני ולא לבית משפט.
בהחלט לא. על פי החוק הישראלי, אב מחויב לשלם מזונות נחוצים עבור ילדיו הקטינים עד גיל 6 [קטני קטנים], ללא קשר לנסיבותיה הכלכליות או הכנסתה של האם. חובה זו כוללת מתן צרכים בסיסיים של הילדים, כגון מזון, ביגוד ומחסה, עד הגיעם לגיל 15. מעבר לתשלומי מזונות בסיסיים אלו, ייקבע לרוב רכיב נוסף עבור עלויות נוספות על בסיס יכולת ההשתכרות של בני הזוג. כאמור, אך ורק רכיב זה מחושב על בסיס הכנסה. משמעות הדבר היא שגם אם האם מרוויחה יותר מהאב, בית הדין הרבני ברוב המקרים יפסוק לאב לשלם מזונות על בסיס צרכי הילדים כדי לכלכל את צרכיהם הבסיסיים. ליווי עורך דין שהוא גם טוען רבני מקצועי בהליך יאפשר למצות את המיטב מזכויותיו ולהבטיח הסדר הוגן. עם זאת, חשוב להבהיר מעבר לכל צל של ספק כי הימנעות מתשלום מזונות תגרור סנקציות חמורות כולל פתיחת תיק בהוצאה לפועל ללא אפשרות לקבלת הפטר, עיקולים ולא פעם גם עונשי מאסר בפועל.
על פי החוק הישראלי, אישה אינה מחויבת לעבוד, במיוחד אם הייתה אחראית עיקרית לטיפול בילדים ולניהול אחריות משק הבית במהלך הנישואין. החוק מכיר בערכה של תרומה זו למשפחה ואינו מחייב נשים לחפש עבודה מיד לאחר הגירושין. במקום זאת, החוק קובע תשלום מזונות כדי להבטיח שהאישה וכל הילדים התלויים יזכו לתמיכה כלכלית לאחר הגירושין. הבחירה שלא לצאת לעבוד אינה מהווה כשלעצמה עילה לשלילת מזונות, בעיקר כאשר אותה אישה לא עבדה גם לפני כן.
עם זאת, אם אישה מסוגלת לעבוד ובוחרת לעשות זאת, הדבר עלול להשפיע על גובה המזונות שהיא תקבל. בית המשפט עשוי גם להתחשב בפוטנציאל ההשתכרות של האישה שאינה עובדת בעת קביעת תשלומי המזונות. ככל שישנם ילדים קטינים בתמונה, אמנם, לרוב בית הדין עשוי לא להתחשב באלמנט זה כלל.
כספים בעו"ש ובתוכניות חיסכון שהוחזקו בחשבון משותף נחשבים ברוב המקרים לרכוש משותף לכל דבר ועניין ונתונים כפועל יוצא מכך לחלוקה בין בני הזוג. הדין החל מורה על חלוקת רכוש משותף שווה בשווה. עם זאת, ניתן בליווי עורך דין גירושין או טוען רבני המתמחה בתחום להגיע להסכמים אחרים, ככל שהתנאים מקובלים על שני בני הזוג. עריכת הסכם גירושין כזה יכולה לחסוך דיונים רבים בבית המשפט ולפשר בין הצדדים בדרכי שלום שיאפשרו להתחיל בדרך החדשה בצורה מיטיבה יותר. כמו כן, כל הסכמה אליה הגיעו בני הזוג במסגרת הסכם ממון טרום הנישואין יגבר על הוראות החוק.
לזוגות שנקלעו למשבר ואינם בטוחים לחלוטין כי גירושין הוא האפיק היחיד שנותר, תמיד זמין אפיק הגישור. בנוסף, ייעוץ זוגי יכול לסייע לזוגות להבין את שורשי המחלוקות ולפתח יחד כלים לשיפור התקשורת וניהול מערכת היחסים. גם אם יוחלט בסופו של דבר לסיים את הזוגיות, הליך גישור בליווי עורך דין גירושין המתמחה בגישור גירושין יוכל לסייע לקדם הסכמה הדדית ולמנוע הליכים מכוערים, ארוכים ורוויי תסכול.
במסגרת גישור כזה, כבר מוסדרות כל הסוגיות הכרוכות בגירושין כמו הסדרי ראייה ומשמורת, מזונות וחלוקת הרכוש. לכן, גם אם יבחרו בני הזוג לכונן הסכם שלום בית, תמיד יהיה באפשרותם ככל שהדברים לא יצלחו בהמשך הדרך, לקדם הליך גירושין מהיר בהסכמה. חשוב לציין, אמנם, שלא פעם עשויים בן או בת הזוג להשתמש בשלום הבית כאמצעי מינוף בלבד כדי לשפר את תנאי הגירושין העתידיים ובוחרים באפיק זה שלא בתום לב. לכן, חשוב תמיד להיוועץ בעורך דין לפני כניסה להליך כזה.
בנוסף, ישנו הליך בבית הדין הרבני שנקרא תביעת שלום בית, בדרך כלל כאשר יש ילדים קטנים ואין עילת גירושין ברורה, בית הדין עשוי לשלוח את הצדדים להליך טיפולי למטרת שלום בית. יחד עם זאת, על פי רוב לא ניתן לכונן שלום בכוח. והליך גישורי/טיפולי יועיל יותר. לכן חשוב להתייעץ עם עורך דין שהוא גם מגשר. משרד וינד סלומון בעל ניסיון רב בגישור וסיוע לצדדים לנסות לשקם את הבית טרם יפנו הצדדים לפירוק התא המשפחתי.
חוק הכשרות משפטית והאפוטרופסות מבהיר באורח שאינו משתמע לשתי פני כי גם במעמד הגירושין, שני ההורים הביולוגיים לילדים קטינים ייחשבו כאפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם. משמעות הדבר בפועל היא שכלל החובות והזכויות הקשורות לגידול הילדים חלות באופן שווה על שניהם. כחלק מכך, הם רשאים לקבל החלטות לגבי חינוך ילדיהם, קבלת טיפולים רפואיים, אורח החיים הרצוי והמסגרת הדתית בה ינהלו את חייהם.
החלטות אלו יש לקבל במשותף ובהסכמה הדדית. ככל שקיימת מחלוקת בין ההורים, ייתכן שיהיה צורך לפתור את העניין בגישור או בבית משפט בליווי טוען רבני. היה ולא הגיעו להסכמה, רשאי מי מההורים לעתור לבית המשפט לצו מניעה זמני עד ליישוב העניין.
באופן גורף, לבית הדין הרבני הסמכות הבלעדית לדון בכתובה במסגרת גירושין. הכתובה מהווה חוזה נישואין לכל דבר ועניין והבעל רשאי לנקוב בכל סכום שיבחר בו. לא פעם, כגילוי חיבה, נוקבים רבים בסכומי עתק מבלי להבין את ההשלכות המשפטיות והכלכליות הפוטנציאליות.
עם זאת, בית הדין הרבני עשוי במקרים רבים שלא לחייב את הבעל לשלם את הסכום. הסכום בפועל שהבעל נדרש לשלם מהכתובה יהיה תלוי בנסיבות הגירושין הספציפיות. למשל, אם הסכום הנקוב בכתובה ייחשב בלתי סביר על ידי בית הדין, ייפסקו לרוב תשלומים מופחתים באופן ניכר. גם במקרים בהם האישה היא זו שמעוניינת בגירושין, היא עשויה להידרש לא פעם לוותר על כתובתה.