סוגיית הסמכות לדון במזונות ילדים במסגרת הליך גירושין בבית הדין הרבני היא סוגיה מורכבת ועתירת מחלוקות, אשר עמדה במרכזם של הליכים משפטיים רבים. סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים העניק לבתי הדין הרבניים סמכות ייחודית לדון בכל עניין הכרוך בתביעת גירושין, לרבות מזונות ילדים. עם זאת, פרשנות סעיף זה עוררה לאורך השנים שאלות רבות, במיוחד סביב היקף הסמכות וגבולותיה. אין ספק כי לאחר פסיקת בית משפט העליון ב919/15 שבו הייתה השוואת החיוב של המזונות בין האב לאם לילדים מעל גיל 6, אמהות רבות העדיפו לפתוח את תיק המזונות במסגרת מרוץ הסמכויות לבית הדין הרבני, שם בדרך כלל המשיכו לחייב רק את האב במזונות.
פסיקת בג"ץ 5988/21: צמצום סמכות בתי הדין הרבניים
פסיקת בג"ץ 5988/21, פלוני נ' פלונית, מיום 19.2.2025 מהווה נקודת מפנה משמעותית בסוגיה זו. בפסק הדין, שניתן ברוב דעות, צמצם בית המשפט העליון את סמכותם של בתי הדין הרבניים לדון בתביעות מזונות ילדים הנכרכות לתביעות גירושין. בית המשפט אימץ את הפרשנות המצמצמת של השופט מזוז, וקבע כי בתי הדין הרבניים מוסמכים לדון רק במסגרת מצומצמת של השבת "הוצאות ידועות שהוא (ההורה) עומד להוציא בזמן הקרוב שאינן דורשות דיון והכרעה בסוגיה המהותית של החיוב במזונות".
בג"ץ קבע כי בתי הדין אינם מוסמכים לפסוק מזונות זמניים, ובכך יצר מגבלה משמעותית על יכולתם להעניק סעד מיידי במקרים דחופים. פסיקה זו עוררה ביקורת רבה, בטענה כי היא פוגעת ביכולתם של בתי הדין הרבניים להגן על טובת הילדים ולהבטיח את צורכיהם הכלכליים הבסיסיים. זאת ועוד, הפסיקה יצרה אי-בהירות משפטית וגרמה לסרבול הליכים, שכן הורים נאלצו לפצל את תביעותיהם בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה.
יצוין, כי תחילה נכנסו עשרות תיקי מזונות ילדים בבית הדין הרבני [שלא הייתה בהם הסכמה של שני הצדדים ורק נכרכו על ידי אחד הצדדים] לתקופת המתנה לאור שתי בקשות לדיון נוסף שהוגשו לבית משפט העליון. ואולם ביום 22.4.2205 דחה נשיא בית משפט העליון יצחק עמית את הבקשות לדיון נוסף.
הצעת החוק החדשה: הרחבת סמכות בתי הדין הרבניים – עיקרי התיקון המוצע
בעקבות פסיקת בג"ץ 5988/21, הוגשה הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 6) (סמכות כריכת מזונות ילדים), התשפ"ה-2025, שמטרתה להרחיב מחדש את סמכותם של בתי הדין הרבניים לדון במזונות ילדים הנכרכים לתביעות גירושין. ב-24 במרץ 2025, אושרה ההצעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת.
הצעת החוק מבקשת לתקן את סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, ולקבוע כי סמכות השיפוט של בית הדין הרבני חלה על "כל עניין הכרוך בתביעת הגירושין ובכלל זה מזונות לילדי הזוג". בנוסף, מוצע להגדיר "מזונות לילדי הזוג" ככוללים "כלל ענייני צורכיהם הכלכליים של ילדי הזוג, ובכלל זה הוצאות למדורם, לחינוכם ולרפואתם, בעבר ועד הגיעם לגיל שבו ההורים אינם מחויבים במזונותיהם לפי כל דין לרבות הלכה פסוקה".
הצעת החוק מבקשת להחיל את התיקון המוצע גם על תביעות מזונות ילדים התלויות ועומדות ביום תחילתו של החוק. בדברי ההסבר להצעה מצוין כי מטרת התיקון היא ליצור אחידות ולמנוע פרשנות מצמצמת של סמכות בתי הדין הרבניים. אם תאושר הצעת החוק, היא צפויה להחזיר את המצב לקדמותו, ולאפשר לבתי הדין לדון במלוא סוגיות מזונות הילדים במסגרת הליך גירושין.
השלכות מעשיות: לאן פונים ומהם השיקולים בבחירת הערכאה?
ההתפתחויות האחרונות בסוגיית כריכת מזונות ילדים מעמידות את הצדדים בפני דילמה משמעותית בבחירת הערכאה המתאימה. אם הצעת החוק תאושר, בתי הדין הרבניים צפויים לקבל בחזרה את סמכותם הרחבה לדון במזונות ילדים.
במצב זה, השיקולים בבחירת הערכאה יהיו מורכבים יותר, ויכללו בין היתר: זהות השופטים/דיינים, מהירות ההליך, סוגיות נוספות הכרוכות בגירושין (כגון חלוקת רכוש), וההלכות הנוהגות בכל ערכאה. מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה, שיש לו גם ידע בבית הדין הרבני בכדי לקבל ייעוץ פרטני המותאם לנסיבות המקרה.
סיכום: הדין המצוי והדין הרצוי – מבט לעתיד
המאבק סביב סמכות בתי הדין הרבניים לדון במזונות ילדים ממשיך להעסיק את מערכת המשפט והמחוקק. בעוד שהדין המצוי תלוי ועומד עדיין בהכרעת הכנסת לגבי הצעת החוק, הדין הרצוי, כפי שמצטייר מתוך המחלוקות, הוא יצירת מערכת משפטית יעילה ונגישה, המבטיחה את טובת הילדים ואת זכויותיהם הכלכליות, תוך התחשבות במכלול הנסיבות המשפחתיות והאישיות.
